קשר רנט א קאר בע"מ נ' קוץ ואח'

פסק דין

בפניי תביעת כספית ע"ס 2,354 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 1.6.11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

מדובר למעשה בתביעה של בעלת הרכב הניזוק בתאונה, התובעת פיצוי, כבעלת הרכב הניזוק, על כל נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולה בתאונה.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעים – רכב פרטי מתוצרת הונדה.

רכב הנתבעים – רכב פרטי מתוצרת ניסן.

מקום התרחשות התאונה: כביש ליד קניון מלחה בירושלים.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעות בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעות גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

הראיות שהציגו הצדדים

הודעות על התאונה (מוצגים ת/1 + נ/1)

תמונות נזקי רכב התובעת (מוצג ת/2)

תרשימי שערכו הנהגים לגבי זירת התאונה ומיקום הרכבים בזמן התאונה (מוצגים ת/3 + נ/2).

עדויות שני נהגים בדיון שנערך היום בפניי.

הכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה.

מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעות, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעות [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעת, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעות בגין התאונה.

אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה:

למעשה, אין חולק שרכב הנתבעות סטה לעבר רכב התובעת ופגע בו, ללא כל אשמה מצד רכב התובעת ובאופן שבו רכב התובעת היה קורבן תמים של התאונה. הנתבעות טוענות כי הן פטורות מחבות בנזיקין כלפי התובעת, בשל כך שנהגת רכב הנתבעות אולצה ע"י אוטובוס שעבר במקום לסטות ולפגוע כך. אין בידי לקבל את טענת הנתבעות. אכן, לעיתים יתכן מצב שבו, בשל אילוץ שנכפה על נהג בדרך, אין לומר עליו כי הוא נהג באופן בלתי סביר בנסיבות ולכן אין להשית עליו אחריות בנזיקין. אך בענייננו לא עלה בידי הנתבעות להוכיח מצב שכזה. מן הראיות שהוצגו בפניי עולה, כי האוטובוס, שלפי הטענה חסם את דרכו של רכב הנתבעות ואילצו לסטות על רכב התובעת, הינו אוטובוס ארוך במיוחד (כפול – דו-מפרקי) ולכן קשה מאוד לקבל את עדות הנתבעת 1 לפיה "האוטובוס יצא בבת אחת" (שורה 15 בעמ' 5 לפרוטוקול) אוטובוס כה ארוך לא יכול להופיע כך פתאום, והדעת נותנת שניתן ויש להבחין בו ובהגעתו ממרחק. המסקנה המסתברת יותר הינה כי הנתבעת 1 לא נהגה במהירות ובאופן התואמים את תנאיי הדרך, גם במובן של שמירת מרחק זהירות מתאים, ולכן מצאה עצמה מופתעת ברגע האחרון ולכן גם הגיבה כפי שהגיבה.

יצוין כי נהג רכב התובעת התבלבל בעדותו לגבי כיווני הפגיעה והנסיעה ואף לא זכר פרטים רבים, אך בכך, בנסיבות תיק זה, אין כדי להושיע את הנתבעות, שכאמור מודות שרכב התובע נפל קורבן לסטייה הפתאומית של רכב הנתבעות לעברו.